fbpx

More results

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

More results

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

המחיר הסביבתי

כולנו מכירים ומכירות את הרגע הזה. את ההתרגשות הנלווית לרגע פתיחת החבילה שהזמנו וסוף סוף הגיעה. את הסקרנות לחזות בוירטואלי שהופך למציאותי אצלנו ביד. אין ספק שאלו רגשות נעימים ומלאים חדווה. בין שעתיים ליום שלם עוד נשארת איתנו עננת האופוריה ואז היא נעלמת. ההתרגשות דועכת והמוצר עובר אל המדף. האם באמת נעשה בו שימוש? ואם כן אז כמה פעמים? אלו שאלות שרובנו לא רגילים לשאול כאשר אנחנו חושבים האם לרכוש משהו. זו התרבות שלנו – אם מתחשק לנו, אנחנו פשוט קונים. קליק אחד וזה בדרך. סקר שנערך בבריטניה העלה ש-75% מהנשאלות הגדירו פריט לבוש כישן – לאחר פעמיים שהוא נלבש.

תרבות הצריכה המהירה מקיפה אותנו. חנויות, קניונים ואתרי אינטרנט מעודדים אותנו לרכוש כדי להיות מאושרים. מבטיחים לנו שעם החולצה הזאת נוכל להשיג את זוגיות חלומותינו; עם הטלפון החדש נוכל להצטלם כמו כוכבים; ובזכות המתלה המתכוונן לייבוש כלים נלמד סוף סוף לבשל. לא רק זה! פרסומות רודפות אחרינו ברשתות החברתיות כמעט בכל פעם שאנחנו ניגשים אל המכשיר הנייד. מבצעים, הנחות ומחירים זולים במיוחד מפתים אותנו ואנו מוצאים את עצמנו מוסיפים לעגלה מוצרים שאפילו לא חשבנו לקנות. הבתים שלנו מתמלאים בחפצים רבים, חלקם עומדים דוממים ולבסוף מושלכים אל האשפה. הנה כמה סיבות מדוע התרבות הזאת היא כל כל הרסנית:

1. זיהום בתהליך הייצור

כולנו כבר מכירים את משבר האקלים ומבינים שיש בעיה. העניין הוא שרובנו חשופים רק למה שקורה "מעל לפני השטח". אנחנו רואים את המוצר המוגמר שעומד למכירה בחנות אבל אין לנו מושג איך הוא נוצר. מי הכין אותו? מאילו חומרים? איפה ומתי זה קרה? וכמה זיהום נוצר בדרך? כל השאלות הללו נוגעות למעשה ל"שרשרת הייצור"; ואנחנו נוטים להכיר רק את החרוז האחרון שלה. כתלות במוצר השרשרת מתחילה עם גידול / איסוף / כריית חומרי הגלם וממשיכה אל המפעלים. ניקח לדוגמא את תעשיית האופנה המהירה שנחשבת לאחת התעשיות המזהמות בעולם: תעשיית הטקסטיל משתמשת ב-93 מיליארד מטר מעוקב של מים בשנה. (שווה ערך ל-37 מיליון בריכות שחייה אולימפיות ול20% מכמות צריכת המים העולמית). כ–16% מהבדים המשמשים את תעשיית האופנה מסיימים את דרכם על רצפת חדרי הגזירה ואפילו לא מגיעים לחנויות. בנוסף לזה, תעשיית האופנה אחראית לכ-8 אחוזים מסך פליטת גזי החממה (בעיקר פליטות פחמן דו חמצני בתהליכי הפקת החשמל). תעשיית האופנה המהירה היא כמובן רק דוגמא אחת, אבל כמותה תעשיות רבות אחרות מפיקות מוצרים באיכות ירודה תוך זיהום האוויר, האדמה והמים.

2. זיהום בשלבי השיווק, האריזה והשינוע

הזיהום התעשייתי לא נעצר בתהליך הייצור. חברות משווקות כמות אדירה של מוצרים זולים עם עשרות קולקציות חדשות בכל שנה. שינוע המוצרים ממדינות שבהן תהליכי הייצור זולים יותר, כמו בנגלדש או גואטמלה לדוגמא, דורש לרוב הטסה של המוצרים מספר פעמים במטוסים אשר נחשבים לכלי התחבורה המזהם ביותר. גם כאשר החבילות מגיעות ליעדן הן בדרך כלל נארזות בכמויות גדולות של פלסטיק וניילון ומועברות ממקום למקום ברכבי שליחויות. מוצר פלסטיק קטן כמו כוס או מגן לטלפון יכול לחצות בחייו הקצרים מאות אלפי קילומטרים! מכיוון שאיכות המוצרים ירודה חלקם נשברים בדרך. מכיוון שגם המחיר לצרכן זול במיוחד, אנחנו מוותרים ומחליפים אותם בקלות ולא מתעקשים לשמר אותם לטווח הארוך. כך נערמים עוד ועוד מוצרים שהופכים במהרה לעוד ועוד זבל.

3. הפח הוא לא התחנה הסופית

מה קורה אחרי שמיצינו את השימוש במוצר מסוים והשלכנו אותו לפח? לצערנו, הוא לא נעלם כל כך בקלות. גם כאשר אנחנו דואגים למיין את הזבל שלנו בין פחי המחזור השונים, חלק גדול ממנו מגיע בכל זאת למטמנות ו"נקבר" מעל או מתחת לאדמה. במדינות אחרות הוא גם נשלח לנהרות או לים. חומרים מסוימים מצליחים להתפרק באופן טבעי ותוך זמן קצר יחסית, נאכלים על ידי חרקים וזוחלים שונים ומתכלים; אבל אחרים, כמו פלסטיק או פסולת אלקטרונית יכולים להחזיק מעמד במשך אלפי שנים. למעשה, כל חתיכת פלסטיק שיוצרה אי פעם על פני כדור הארץ עדיין נמצאת כאן איתנו. הפלסטיק לא נשאר בצורתו המקורית, לאורך הזמן הוא נשחק ומתפרק לחלקיקים קטנים הנקראים מיקרו פלסטיק. החלקיקים הקטנים הללו עוטפים אותנו בכל מקום. עקבות שלהם נמצאו במערכות עיכול של בעלי חיים, בדם שלנו ואפילו בחלב אם. המיקרו-פלסטיק חודר אלינו דרך שרשרת המזון וההשלכות שלו על בריאותנו טרם התבררו עד הסוף.

אז מה אפשר לעשות?

המידע הזה עלול להיות מבהיל ובצדק. יש ממה לדאוג אך גם יש דרכים יחסית פשוטות שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לאמץ כדי לקחת חלק בשינוי. בדיוק בשביל זה נולד אתר צֻ.מִ.י, כדי לסייע לכם ולכן לבחור בצרכנות הוגנת יותר ומזהמת פחות. אנחנו מבינים שהכלכלה לא תשתנה מחר בבוקר. לא כולנו יכולים לאמץ אורח חיים של אפס פסולת באופן מיידי. עדיף שהרבה אנשים יעשו מאמצים קטנים ומקיימים לעומת בודדים שיחיו מבלי לקנות דבר. המטרה שלנו היא להנגיש עבורכם עסקים וחנויות שחושבים כלכלה מעגלית; עומדים בתקנים סביבתיים ובעיקר עושים מאמצים כדי שעולם הצרכנות יראה קצת אחרת. חשוב להדגיש – גם אם בחרתם לקנות מוצר שהומלץ כאן באתר, אנחנו מעודדים אתכם להשקיע רגע של מחשבה. תשאלו את עצמכם – האם אני באמת צריך/ה את המוצר הזה? אולי אוכל למצוא אותו ביד שניה או להשאיל מחבר/ה? אולי יש לי בבית משהו דומה? כמה באמת אשתמש במוצר? אלו כמה שאלות קצרות וקלילות שיכולות לסייע לכם לעשות את הבחירה המדויקת יותר גם עבורכם וגם עבור כדור הארץ. אמנם האחריות לא מוטלת רק על הכתפיים שלנו או של אף אדם פרטי אחר, אבל יש בכוחנו לעשות בחירות קטנות ומשמעותיות כדי לשנות וליצור עתיד ירוק ונעים יותר לבאים אחרינו. אז למה לא בעצם?

הכתבה הוכנה עבור האתר צ.מ.י – צרכנות מודעת בישראל על ידי רותם קליגר, יוני 2022

עוד כתבות שעשויות לעניין אתכם  >

צרכנות מודעת - מתנות
מתנות לפסח
לכבוד חג האביב והחירות וברוח הצרכנות המודעת, ריכזנו עבורכם מגוון אפשרויות למתנות משמחות מיצרנים מובילים המקפידים על ייצור הוגן ובר קיימא. כל הפרטים בפנים.
סבון מוצק
אמ;לק: סבון מוצק
בחירה בסבון מוצק היא הבחירה הנכונה מבחינה סביבתית וגם כלכלית. אספנו בשבילכם נבחרת של יצרני סבון (וגם שמפו. ומרכך) קטנים, מקומיים ואקולוגיים. ויש גם קופונים מיוחדים לקוראי TSUMI!
נעליים – קונים מהר?
אנחנו מעדיפים נעליים שמיוצרות "לאט": נעליים יפות שאנחנו אוהבים, שעשויות מהחומרים הנכונים ובשיטות ייצור ידידותיות לסביבה ולאנשים, כך שיחזיקו מעמד כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל שנה (פעמיים). רשימת המלצות על יצרני נעליים (וגם סנדלים!) המקפידים על כל הכללים של ייצור מעגלי והוגן.

עסק קטן - משפחתי (Small Business)

קנייה מעסקים קטנים תומכת בדרך כלל בכלכלה מקומית ובעשייה "איטית" במקום בתאגידים גלובליים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן הכסף שלנו הולך ואיזה ערכים הוא מקדם.

סחר הוגן (Fair Trade)

תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות הנובעות ממנה. שיפור תנאי העובדים נעשה באמצעות הגדרת התנאים הרצויים בהתאם לסוג התעשייה, ויישום מפוקח על ידי צד שלישי של התנאים שהוגדרו. תקן סחר הוגן קיים כיום במגוון הולך וגדל של תחומי ייצור, ביניהם בין היתר חקלאות וטקסטיל, ומפוקח על ידי גופי פיקוח שונים הנבדלים ביניהם במיקום גאוגרפי, בסוג התעשייה עליה הם מפקחים ובהגדרות תחומי הפיקוח.

שקיפות (Transparency)

מתבטאת בשיתוף מידע של חברות לגבי תהליכי הייצור של מוצריהן, כך שציבור הצרכנים יוכל לדעת מהיכן מגיעים המוצרים, באיזה אופן ועל ידי מי הם מיוצרים. בדרך כלל יצרנים אשר מקפידים על ייצור ידידותי לסביבה ולאנשים יהיו שקופים יותר עם הצרכנים, מכיוון שאין להם מה להסתיר וגם כמהלך מיתוגי ושיווקי, לכן רמת השקיפות היא מדד מצוין לרמת ההקפדה של חברות על הערכים החשובים לנו.

אופנה איטית (Slow Fashion)

אופנה המודעת למשאבים הדרושים על מנת לייצרה ופועלת בכדי לצמצם פגיעה באנשים ובסביבה, בתהליך הייצור ובמהלך השימוש במוצריה. מוצרי אופנה איטית יהיו איכותיים יותר על מנת שישמשו אותנו לאורך זמן רב. חברות הדוגלות באופנה איטית מייצרות פחות קולקציות בכל שנה ומחומרים יותר איכותיים וברי קיימא לרוב. חברות האופנה האיטית שמות דגש על שימוש בטכניקות מסורתיות, ללא תוספת כימיקלים ורעלים, ומתייחסות לחסכון במים ולטביעת פחמן. המונח "אופנה איטית" נטבע לראשונה בשנת 2007 על ידי קייט פלטשר מהמגזין "אקולוג'יסט", כשהשוותה את תנועת האופנה האיטית לתנועת המזון האיטי.

אפס פסולת (Zero Waste)

תנועה עולמית ודרך חיים הדוגלת בצמצום הפסולת שאנחנו מייצרים למינימום האפשרי או לגמרי, על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית שלנו. הפחתת הפסולת נעשית באמצעות צריכה מודעת של מוצרים מתאימים וללא אריזות מיותרות, שימוש חוזר בחומרי גלם ובמוצרים לאחר סיום השימוש, וכמובן ללא שימוש בפלסטיק ובמוצרים חד פעמיים.

גרינוושינג / התיירקקות (Greenwashing)

שימוש במונחים מעולם הקיימות אשר עושות חברות על מנת למתג עצמן כ"ירוקות", למרות שבפועל הן לא. בעקבות עליית המודעות הצרכנית והביקוש למוצרים אקולוגיים,  נוצר אינטרס אצל היצרנים להצטייר ככאלה על מנת להגיע לקהל המעוניין בכך. חלק מהיצרנים אכן נוקטים פעולות על מנת לשפר את המוצרים ותהליכי הייצור, אבל חלקם נוקטים בעיקר בפעולות שיווקיות המדגישות פעילות "ירוקה" מסוימת, אך מסתירות חוסר עשייה בתחומים מהותיים אחרים. הדרך הטובה ביותר להימנע מ"גרינוושינג" היא להסתמך על אישורים הניתנים על ידי גופי פיקוח חיצוניים כגון ארגוני הסחר ההוגן או תקנים אורגניים, כך אפשר לדעת שהמהלכים השיווקיים אכן מגובים במעשים אמיתיים בשטח. או לחפש אותם באינדקס האתרים המומלצים שלנו כאן באתר.

מיקרו פלסטיק (Microplastic)

חתיכות פלסטיק קטנות, בגודל שלא ניתן לראות בעין, הנוצרות כתוצאה מפירוק של פלסטיק למרכיביו הבסיסיים. מכיוון שפלסטיק הוא חומר חדש יחסית שלא היה קיים עד לפני כמאה שנה, קיים חוסר ביצורים שיכולים "לפרק" אותו כפי שקורה עם חומרים אורגניים (קומפוסט לדוגמא) ומתכלים. חתיכות הפלסטיק הזעירות המתפרקות ממוצרי הפלסטיק שאנחנו משתמשים בהם מזהמות את האדמה ואת הים, ומגיעות אלינו בחזרה במזון ובמי השתייה. הדרך הטובה ביותר להפחתת כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו מייצרים היא כמובן להפסיק להשתמש במוצרי פלסטיק בכלל, ובמוצרי פלסטיק חד פעמיים בפרט.

כלכלה מעגלית (Circular Economy)

שיטה הדוגלת בניצול מרבי של חומרי גלם ואנרגיה על מנת לצמצם בזבוז. השיטה מהווה אלטרנטיבה למודל הלינארי הנפוץ והבזבזני של צריכה, שימוש והשלכה לפח בסיום השימוש. עקרונות הכלכלה המעגלית דורשים מהיצרנים וגם מהצרכנים להיות מודעים לכל השלבים בחיי המוצר: חומרי הגלם, תהליך הייצור, שימוש ושימוש חוזר, ומה שקורה עם רכיבי המוצרים לאחר תום השימוש. התקן המוביל בתחום הכלכלה המעגלית נקרא "מעריסה לעריסה" – CRADLE TO CRADLE או בקיצור C2C.

ללא שימוש במינרלים מאזורי קונפליקט (Conflict Minerals)

חומרי גלם המשמשים בעיקר בתעשיות האלקטרוניקה (טלפונים סלולריים למשל), הרכב והתכשיטים (זהב ויהלומים), המופקים באזורים בהם קיים סכסוך צבאי פעיל. תהליך הכרייה שלהם נעשה לעיתים קרובות על ידי עובדים בכפייה ועל ידי ילדים, והם תורמים למימון פעילות צבאית באמצעות רכישת נשק מהרווחים המושגים ממכירתם.

סדנאות יזע (Sweatshops)

כינוי לסביבות עבודה פוגעניות כלפי העובדים בהן. התנאים הקשים בסדנאות היזע עלולים לכלול עבודה בתנאים פיזיים לא נוחים, בחום גבוה, למשך שעות ארוכות מדי וללא תשלום של שכר הוגן. בנוסף העובדים עלולים להיות חשופים לחומרים מסוכנים, להתעמרות בעבודה כולל עונשים וכמובן ללא זכויות סוציאליות בסיסיות. רוב סדנאות היזע הפעילות כיום נמצאות במדינות העולם השלישי, אבל עדיין קיימות גם במזרח ובמרכז אירופה. בכדי להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בסדנאות יזע יש לקנות רק מוצרים המפוקחים על ידי תקן סחר הוגן או העסקה הוגנת. כאן תוכלו למצוא דוגמאות מובילות לתקנים הרלוונטיים, ובאינדקס האתרים שלנו תוכלו להשתמש באפשרות סינון לפי ערכים על מנת להציג אך ורק מוצרי סחר הוגן.

סודיום לאוריל סולפט (SLS)

תרכובת כימית נפוצה ביותר בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה. החומר מקציף מאד, מפרק שומן ולכלוך קשה וגם יחסית זול ולכן משמש כמרכיב משמעותי (במינון גבוה) במגוון מוצרי היגיינה וטיפוח אישי, בין היתר בשמפו, סבון ובמשחת שיניים. הוא חדיר מאוד לעור, ובשימוש יומיומי מתמשך עלול לגרום לגירויים, רגישויות, קשקשת, יובש ועוד. מלבד SLS, חומרים נוספים מקבוצת הסולפיטים המשמשים בתעשייה וקיים חשש כבד לגבי האפקט הבריאותי שלהם הינם SLES ו-ALS. על מנת להימנע משימוש בחומרים אלה חפשו על תוויות המוצרים שאתם קונים את המילים "ללא SLS / SLES", או שתקדישו עוד כמה שניות למעבר על רשימת הרכיבים של המוצרים שאתם קונים. מוזמנים להציץ גם ברשימת היצרנים המומלצים שלנו בקטגוריית טיפוח אישי והיגיינה.

עבדות מודרנית (Modern Slavery)

התצורה הנוכחית של עבדות. אמנם הדעה הרווחת היא שהעבדות חלפה מן העולם אך היא עדיין קיימת בהיקפים נרחבים, בעיקר בעולם השלישי אבל לא רק. לפי הערכות עדכניות ישנם בעולם כיום כ-40 מיליון (!!!) עבדים, כרבע מתוכם ילדים וכ-70% נשים. העבדות ה"מודרנית" מופיעה במגוון צורות וכוללת בין היתר סחר באנשים, עבודה בכפייה, עבדות ילדים ועבדות הנובעת מחוב כספי. העבדים מעצם הגדרתם נמצאים תחת שליטה, איומים ולעתים גם אלימות, של אדם או גוף מסחרי בעל אינטרס לשעבד את אותם אנשים – לרוב פליטים ובני אוכלוסיות מוחלשות, לטובת רווח כלכלי. תופעת העבדות המודרנית נפוצה בעיקר בארצות דרום מזרח אסיה, אך קיימת גם באפריקה, במזרח התיכון ובעוד אזורים בעולם. מכיוון ששרשראות האספקה של מותגים רבים אינן שקופות לנו, כאשר אנחנו קונים מוצרים שלהם קיים חשש שאנחנו תומכים בכספי הקנייה שלנו במוסד העבדות ובעצם מממנים אותו. הדרכים להימנע מכך הן לקנות תוצרת מקומית או ממדינות בהן קיימים ונאכפים חוקי העסקה מתקדמים, או לקנות מוצרים בעלי תקן "סחר הוגן" המבטיח בין היתר העסקה הוגנת של עובדי הייצור.

ללא כימיקלים רעילים (Non-Toxic)

שימוש במוצרים המכילים כימיקלים רעילים עלול לגרום לגירויים, רגישויות ומחלות. פראבנים ו-SLS (סודיום לאוריל סולפט) לדוגמא, הם חומרים הנמצאים בשימוש תדיר בתעשיית הקוסמטיקה בשל יעילותם, אך ידועים גם ככאלה שעלולים לגרום לנו נזק. לרוב החומרים האלה קיימים תחליפים טבעיים וברי קיימא – כדאי תמיד לבדוק בפירוט חומרי הגלם של המוצר, וגם להכיר את היצרנים שנמנעים משימוש בחומרים כאלה.

עיצוב לשבר (Planned Obsolescence)

עיצוב לשבר מכונה לפעמים גם "תכנון להתיישנות" או התיישנות מכוונת (ובאנגלית: Designed to Break או Planned Obsolescenceׂ) והוא אחד המאפיינים של תרבות הייצור והצריכה המודרנית. המוצרים שאנחנו קונים מתוכננים ומיוצרים כך שלא יחזיקו מעמד לזמן רב ולכן נצטרך להחליף אותם בחדשים בתוך זמן קצר יחסית, מה שיגרום לנו לשלם עליהם באופן מצטבר יותר כסף וכפועל יוצא גם לזהם את הסביבה. 

פליטות פחמן (Carbon Emissions)

פליטות פחמן נקראות גם "טביעת רגל פחמנית", הן גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים כגון שימוש בחשמל ובכלי תחבורה, וכמובן גם מייצור תעשייתי ושינוע של מוצרים. טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן הדו חמצני וגז המתאן הנפלטות ומשפיעות על התחממות כדור הארץ, ומאפשרת להשוות את כמות הפליטות המיוחסות למוצרים ויצרנים ספציפיים. על מנת לצמצם את טביעת הפחמן שלנו כצרכנים, עלינו לבחור את היצרנים אשר פועלים לצמצום פליטות בתהליך הייצור באמצעות אימוץ שיטות עבודה אקולוגיות יותר (כגון שימוש באנרגיה מתחדשת למשל), להעדיף מוצרים המיוצרים בקירבה גאוגרפית אלינו על מנת לחסוך בשינוע מיותר וכמובן לצמצם ככל האפשר צריכה מיותרת.

פראבנים (Parabens)

קבוצה של חומרים כימיקלים סינטטיים הנמצאים בשימוש בין היתר בתעשיית הקוסמטיקה ונפוצים מאד בשמפו, קרמים, תכשירי גילוח ושיזוף, דאודורנטים, איפור, משחות שיניים ועוד. הפראבנים נחשבים כיעילים במניעת גידול חיידקים, פטריות ועובש במוצרים המכילים מים (כמעט כל מוצרי ההיגיינה והטיפוח שאנחנו משתמשים בהם) ולכן משמשים כחומרים משמרים לצורך הארכת חיי המדף של מוצרים, אך גם ידועים בגרימת רגישויות, גירויים ואלרגיות ב"זכות" היכולת שלהם להיספג במהירות וביעילות דרך העור. קיים ויכוח לגבי מידת ההשפעה השלילית של פראבנים על גופנו בשימוש תדיר ומתמשך, אך למעוניינים להפחית את השימוש בהם קיימות לא מעט אלטרנטיבות – חפשו את התווית "PARABEN FREE" או "ללא פראבנים" המופיעה על המוצרים. תמצאו לא מעט מוצרים כאלה בקטגורייה טיפוח אישי והיגיינה באינדקס ההמלצות שלנו.

מקומי - מיוצר בישראל (Local)

קנייה של מוצר מקומי עדיפה ברוב המקרים מבחינה סביבתית וחברתית מקנייה של מוצר מקביל מחו"ל: קנייה מקומית חוסכת שינוע מרחוק ובכך מפחיתה באופן משמעותי את טביעת הפחמן, מבטיחה שהעובדים המעורבים בתהליך הייצור זכו לתנאים הוגנים (לעומת עובדים במדינות בהם לא קיימת הקפדה על תנאי העסקה) וגם תומכת בכלכלה המקומית. לכן בסוגי מוצרים בהם קיימת אפשרות קנייה מקומית זו תהיה ההמלצה שלנו.

יד שנייה (Secondhand)

זה נכון שהבגד הכי אקולוגי כבר נמצא בארון שלכן.ם, אבל אם אתם מחפשים להתחדש – האפשרות השנייה הכי טובה עשויה להימצא בארון של מישהו.י אחר. קניית יד שנייה מסייעת לצמצום הייצור (אומרים שיש בעולם כיום מספיק בגדים ל-50 שנים קדימה, גם אם ייפסק לגמרי הייצור) ותורמת לכלכלה מעגלית, חסכונית ושפויה יותר ומזהמת הרבה פחות. בשנים האחרונות התווספו לרשימה המכובדת של חנויות היד השנייה בארץ עשרות חנויות המציעות למכירה בגדים, בגדי ילדים, צעצועים, ספרים ועוד, אנחנו ממליצים בחום לבדוק אותן לפני שקונים מוצר חדש.

עבודת יד (Handmade)

מוצרים המיוצרים בעבודת יד תואמים לרוב לערכי הצרכנות המודעת: איטיות, מקומיות, תמיכה בעסקים קטנים והעסקה הוגנת. במוצרים המאפשרים זאת נעדיף קנייה מיצרנים קטנים וארטיזנליים המייצרים את מוצריהם בעצמם, בניגוד לפסי ייצור של תאגידים גלובליים.

חומרים ממוחזרים (Recycled Materials)

חומרים ממוחזרים מיוצרים מפסולת או ממוצרים שהשימוש המקורי בהם הסתיים, והם משמשים כחומרי גלם למוצרים חדשים ובכך תורמים לכלכלה מעגלית וברת קיימא. דוגמאות נפוצות הן בגדים המיוצרים מפלסטיק ממוחזר או ספרים מנייר ממוחזר. שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מסייע בצמצום כמות הפסולת ובהפחתת השימוש במשאבים טבעיים.

חומרים מתכלים (Compostable Materials)

חומרים מתכלים מתפרקים תוך זמן קצר יחסית באופן טבעי (כלומר על ידי חיידקים או פטריות למשל) לחומרים טבעיים בסיסיים יותר המשתלבים במחזור הטבע. חלק מהחומרים המתכלים (אך לא כולם) הם אורגניים ולכן הם מתכלים בקומפוסט ואף הופכים לדשן אורגני. שימוש בחומרים מתכלים מפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם מהפיכת המוצרים בהם אנחנו משתמשים לפסולת לאחר סיום השימוש.

ללא התאכזרות לבעלי חיים (Cruelty-Free)

מוצרים המסומנים בתווית CRUELTY FREE הם כאלה אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים בינלאומיים המפקחים על הייצור ומעניקים לחברות ולמוצרים תקני "ללא התאכזרות" – LEAPING BUNNY, CRUELTY FREE INTERNATIONAL ו-PETA הם בין הגדולים והמוכרים שבהם.

אורגני (ORGANIC)

בהקשר של צרכנות מודעת, כשמציינים שמוצר מסוים הוא "אורגני" הכוונה היא שהוא בעל תקן (תעודת הסמכה) אורגני, כלומר שתהליך הייצור שלו מפוקח על ידי אחד מגופי הפיקוח האורגניים. התקנים המפוקחים משתנים לפי התעשיות השונות – טקסטיל / מזון וכו', אבל לכולם מטרה דומה: להפחית את השימוש בחומרים רעילים ובשיטות עבודה הפוגעות באנשים ובסביבה. כך לדוגמא בחקלאות האורגנית מוגבלים מאד החומרים המותרים לשימוש כדשן והדברה, ונאסר השימוש בהנדסה גנטית. קיימים יתרונות רבים לייצור על פי התקנים האורגניים, ביניהם חיסכון במים בתהליך הייצור, הפחתת זיהום קרקעות ומי תהום, חשיפה מופחתת לחומרים וכימיקלים רעילים ועוד. חשוב לשים לב: מכיוון שלמילה "אורגני" יש משמעויות נוספות – חומר חי למשל, לפעמים המילה "אורגני" תופיע בתיאור המוצר למרות שהוא לא באמת מיוצר על פי התקן האורגני. לכן, אם אנחנו מעוניינים לקנות מוצר עם תקן אורגני כדאי תמיד לחפש את הלוגו של חברת הפיקוח האורגנית.