More results

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Save the ocean

מרכז המידע

הכירו את הערכים המנחים אותנו, מילון מונחים הקשורים לצרכנות מודעת, תקנים בינלאומיים ותעודות הסמכה ליצרנים, וגם – מאמרים וכתבות מגזין עם רעיונות וטיפים לקנייה נכונה לפי הערכים בהם אנחנו מאמינים

הערכים שלנו

Fair Trade Certified
תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות…
קראו עוד

סחר הוגן

Fair Trade

Local
קנייה של מוצר מקומי עדיפה ברוב המקרים מבחינה סביבתית וחברתית מקנייה של מוצר מקביל מחו"ל: קנייה מקומית חוסכת שינוע מרחוק ובכך מפחיתה באופן משמעותי את טביעת…
קראו עוד

מקומי - מיוצר בישראל

Local

Compostable Materials
חומרים מתכלים מתפרקים תוך זמן קצר יחסית באופן טבעי (כלומר על ידי חיידקים או פטריות למשל) לחומרים טבעיים בסיסיים יותר המשתלבים במחזור הטבע. חלק מהחומרים…
קראו עוד

עשוי מחומרים מתכלים

Compostable Materials

Second hand
זה נכון שהבגד הכי אקולוגי כבר נמצא בארון שלכן.ם, אבל אם אתם מחפשים להתחדש - האפשרות השנייה הכי טובה עשויה להימצא בארון של מישהו.י אחר. קניית יד שנייה…
קראו עוד

יד שנייה

Second Hand

Small Business
קנייה מעסקים קטנים תומכת בדרך כלל בכלכלה מקומית ובעשייה "איטית" במקום בתאגידים גלובליים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן הכסף שלנו הולך ואיזה ערכים הוא מקדם.
קראו עוד

עסק קטן - משפחתי

Small Business

Non-Toxic
שימוש במוצרים המכילים כימיקלים רעילים עלול לגרום לגירויים, רגישויות ומחלות. פראבנים ו-SLS (סודיום לאוריל סולפט) לדוגמא, הם חומרים הנמצאים בשימוש תדיר…
קראו עוד

ללא כימיקלים רעילים

Non-Toxic

Cruelty Free
מוצרים המסומנים בתווית CRUELTY FREE הם כאלה אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים…
קראו עוד

ללא התאכזרות לבעלי חיים

Cruelty-Free

Recycled Materials
חומרים ממוחזרים מיוצרים מפסולת או ממוצרים שהשימוש המקורי בהם הסתיים, והם משמשים כחומרי גלם למוצרים חדשים ובכך תורמים לכלכלה מעגלית וברת קיימא.
קראו עוד

עשוי מחומרים ממוחזרים

Recycled Materials

Handmade
מוצרים המיוצרים בעבודת יד תואמים לרוב לערכי הצרכנות המודעת: איטיות, מקומיות, תמיכה בעסקים קטנים והעסקה הוגנת. במוצרים המאפשרים זאת נעדיף קנייה מיצרנים…
קראו עוד

עבודת יד

Handmade

Transparency
מתבטאת בשיתוף מידע של חברות לגבי תהליכי הייצור של מוצריהן, כך שציבור הצרכנים יוכל לדעת מהיכן מגיעים המוצרים, באיזה אופן ועל ידי מי הם מיוצרים.
קראו עוד

שקיפות

Transparency

Conflict Minerals
חומרי גלם המשמשים בעיקר בתעשיות האלקטרוניקה (טלפונים סלולריים למשל), הרכב והתכשיטים (זהב ויהלומים), המופקים באזורים בהם קיים סכסוך צבאי פעיל.
קראו עוד

ללא שימוש במינרלים מאזורי קונפליקט

Conflict Minerals Free

Zero Waste
תנועה עולמית ודרך חיים הדוגלת בצמצום הפסולת שאנחנו מייצרים למינימום האפשרי או לגמרי, על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית שלנו. 
קראו עוד

אפס פסולת

Zero Waste

Organic
בהקשר של צרכנות מודעת, כשמציינים שמוצר מסוים הוא "אורגני" הכוונה היא שהוא בעל תקן (תעודת הסמכה) אורגני, כלומר שתהליך הייצור שלו מפוקח על ידי אחד מגופי…
קראו עוד

אורגני

Organic

המחיר הסביבתי

זיהום הנובע מייצור, שינוע, שימוש והטמנה של המוצרים שאנחנו אוהבים לקנות, והרבה. דברים שכדאי לדעת וגם רעיונות ואפשרויות לצמצום הנזק שאנחנו גורמים לו.

המחיר החברתי

המחיר שלא מופיע בפתקית – זה שמשלמים העובדים בתעשיות נצלניות המייצרות חלק גדול מדי מהמוצרים שאנחנו קונים: עבדות מודרנית, סדנאות יזע ועבודת ילדים, ובאופן כללי ניצול ופגיעה בא.נשים ואוכלוסיות מוחלשות כחלק מתהליכי הייצור. מה כדאי לדעת, וגם – איך נמנעים מתמיכה בתעשיות האלה?

גרינוושינג (Greenwashing)

מה זה גרינוושינג, איך מזהים ואיך נמנעים? רותם קליגר מסבירה על התופעה הנפוצה מדי של חברות שמנסות לרכב על הגל הירוק והמודע תוך הטעיית הלקוחות באמצעים שיווקיים, ונותנת כללי אצבע לזיהוי והימנעות מקניית מוצרים שעברו את השטיפה הירוקה.

נעליים - קונים מהר?

אנחנו מעדיפים נעליים שמיוצרות "לאט": נעליים יפות שאנחנו אוהבים, שעשויות מהחומרים הנכונים ובשיטות ייצור ידידותיות לסביבה ולאנשים, כך שיחזיקו מעמד כדי שלא נצטרך להחליף אותן כל שנה (פעמיים). רשימת המלצות על יצרני נעליים (וגם סנדלים!) המקפידים על כל הכללים של ייצור מעגלי והוגן.

מילון מונחים

עבדות מודרנית

Modern Slavery

התצורה הנוכחית של עבדות. אמנם הדעה הרווחת היא שהעבדות חלפה מן העולם אך היא עדיין קיימת בהיקפים נרחבים, בעיקר בעולם השלישי אבל לא רק.

כלכלה מעגלית

Circular Economy

שיטה הדוגלת בניצול מרבי של חומרי גלם ואנרגיה על מנת לצמצם בזבוז. השיטה מהווה אלטרנטיבה למודל הלינארי הנפוץ והבזבזני של צריכה, שימוש והשלכה לפח בסיום השימוש.…

מיקרו-פלסטיק

Microplastic

חתיכות פלסטיק קטנות, בגודל שלא ניתן לראות בעין, הנוצרות כתוצאה מפירוק של פלסטיק למרכיביו הבסיסיים. מכיוון שפלסטיק הוא חומר חדש יחסית שלא היה קיים עד לפני…

פליטות פחמן

Carbon Emissions

פליטות פחמן נקראות גם "טביעת רגל פחמנית", הן גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים כגון שימוש בחשמל ובכלי תחבורה, וכמובן גם מייצור…

עיצוב לשבר

Planned Obsolescence

עיצוב לשבר מכונה לפעמים גם "תכנון להתיישנות" או התיישנות מכוונת (ובאנגלית: Designed to Break או Planned Obsolescenceׂ) והוא אחד המאפיינים של תרבות הייצור…

פראבנים

Parabens

קבוצה של חומרים כימיקלים סינטטיים הנמצאים בשימוש בין היתר בתעשיית הקוסמטיקה ונפוצים מאד בשמפו, קרמים, תכשירי גילוח ושיזוף, דאודורנטים, איפור, משחות שיניים…

סודיום לאוריל סולפט

Sodium Lauryl Sulfate

SLS הינה תרכובת כימית נפוצה ביותר בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה. החומר מקציף מאד, מפרק שומן ולכלוך קשה וגם יחסית זול ולכן משמש כמרכיב משמעותי (במינון גבוה) במגוון מוצרי…

סדנאות יזע

Sweatshops

כינוי לסביבות עבודה פוגעניות כלפי העובדים בהן. התנאים הקשים בסדנאות היזע עלולים לכלול עבודה בתנאים פיזיים לא נוחים, בחום גבוה, למשך שעות ארוכות מדי וללא…

גרינוושינג / התיירקקות

Greenwashing

שימוש במונחים מעולם הקיימות אשר עושות חברות על מנת למתג עצמן כ"ירוקות", למרות שבפועל הן לא.

אופנה איטית

Slow Fashion

אופנה המודעת למשאבים הדרושים על מנת לייצרה ופועלת בכדי לצמצם פגיעה באנשים ובסביבה, בתהליך הייצור ובמהלך השימוש במוצריה. מוצרי אופנה איטית יהיו איכותיים…

תקנים ותעודות

כאשר מוצר או חברה הם בעלי תעודת הסמכה זה אומר שהם עומדים בסטנדרטים המחמירים ביותר בתעשייה, המפוקחים על ידי גופי פיקוח מוכרים ואמינים.

אלה הם התקנים, תעודות ההסמכה וגופי הפיקוח המובילים בעולם בנושאים חברתיים וסביבתיים:

סחר הוגן

סחר הוגן הינה תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות הנובעות ממנה. שיפור תנאי העובדים נעשה באמצעות הגדרת התנאים הרצויים בהתאם לסוג התעשייה, ויישום מפוקח על ידי צד שלישי של התנאים שהוגדרו. תקן סחר הוגן קיים כיום במגוון הולך וגדל של תחומי ייצור, ביניהם בין היתר חקלאות וטקסטיל, ומפוקח על ידי גופי פיקוח שונים הנבדלים ביניהם במיקום גאוגרפי, בסוג התעשייה עליה הם מפקחים ובהגדרות תחומי הפיקוח.

הנה כמה דוגמאות לגופי פיקוח מובילים בתחום הסחר ההוגן:

פיקוח אורגני

מטרת הפיקוח האורגני הינה להפחית את השימוש בחומרים רעילים ובשיטות עבודה הפוגעות באנשים ובסביבה. כך לדוגמא בחקלאות האורגנית מוגבלים מאד החומרים המותרים לשימוש כדשן והדברה, ונאסר השימוש בהנדסה גנטית. קיימים יתרונות רבים לייצור על פי התקנים האורגניים, ביניהם חיסכון במים בתהליך הייצור, הפחתת זיהום קרקעות ומי תהום, חשיפה מופחתת לחומרים וכימיקלים רעילים ועוד.

דוגמאות לגופי פיקוח אורגני מובילים בעולם:

USDA ORGANIC

שנת הקמה:

התקן של USDA ORGANIC פעיל החל משנת 2000

מדינה:

התקן ניתן במקור על ידי משרד החקלאות האמריקאי, אבל כיום ישנם גופים המוסמכים לפקח על התקן ולהעניק את התעודה האורגנית בעוד מגוון מדינות
Global Organic Textile Standard
Global Organic Textile Standard (GOTS)
Global Organic Textile Standard (GOTS)

שנת הקמה:

2006

מדינה:

GOTS הוקם כאיחוד של ארגוני פיקוח אורגניים מובילים מתחומי החקלאות והטקסטיל מ-4 מדינות: ארה"ב, גרמניה, אנגליה ויפן, ופעיל כיום במגוון רחב של מדינות ברחבי העולם

הפחתת זיהום ופסולת

הפחתת הזיהום והפסולת יכולה לקרות בכל אחד משלבי הייצור, הצריכה ומה שקורה עם המוצר לאחר סיום השימוש בו, ועשויה להתבטא בשימוש בחומרי גלם ידידותיים יותר, בייעול הייצור, האריזה, והשינוע ובאפשרויות השונות ל"טיפול" במוצר בסיום השימוש. התקנים המפוקחים בתחומים אלה מתייחסים בעיקר לצמצום (או קיזוז) פליטות הפחמן בייצור ובשינוע ולאפשרויות לשימוש חוזר בחומרי הגלם מהם עשויים המוצרים. דוגמאות לתקנים מובילים בעולם בתחומים האלה:

CRADLE TO CRADLE (C2C)
CRADLE TO CRADLE (C2C)

תיאור כללי:

יוזמה שמטרתה לעודד מעבר לכלכלה מעגלית באמצעות הגדרת תקנים וסטנדרטים לגבי חומרי גלם, מוצרים ושיטות עבודה בעלות השפעה סביבתית חיובית

שנת הקמה:

2012

מדינה:

ארה"ב
CLIMATE NEUTRAL
CLIMATE NEUTRAL

תיאור כללי:

ארגון ללא מטרת רווח שמטרתו לאפשר ליצרנים הפחתה וקיזוז של פליטות הפחמן שלהם עד למצב נייטרלי (כלומר אפס פליטות נטו), ולהקל על צרכנים למצוא יצרנים העומדים בתקן באמצעות הנפקת תעודת הסמכה מפוקחת

שנת הקמה:

2019

מדינה:

ארה"ב
CARBON TRUST

תיאור כללי:

החברה מספקת פתרונות לחברות ולארגונים על מנת לסייע להם להפחית את פליטות הפחמן שלהם

שנת הקמה:

2001

מדינה:

החברה הוקמה באנגליה ופעילה כיום בכל העולם

ללא פגיעה בבעלי חיים

מוצרים אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים בינלאומיים המפקחים על הייצור ומעניקים לחברות ולמוצרים תקנים, הנה כמה מהגדולים והמוכרים שבהם.

אחריות תאגידית ותרומה לקהילה ולסביבה

המודעות הגוברת לבעיות הנובעות מייצור לא מפוקח של חלק מהמוצרים שאנחנו צורכים, המתבטאות בין היתר בזיהום הסביבה ובניצול של אנשים המעורבים בתהליכי הייצור, מניעות צרכנים מודעים רבים לחפש אחר תקנים ותעודות המבטיחות שהחברות היצרניות פועלות לפי ערכים נוספים מלבד שורת הרווח הסופית שלהן. אלה הן כמה דוגמאות לתעודות כאלה:

עסק קטן - משפחתי (Small Business)

קנייה מעסקים קטנים תומכת בדרך כלל בכלכלה מקומית ובעשייה "איטית" במקום בתאגידים גלובליים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן הכסף שלנו הולך ואיזה ערכים הוא מקדם.

סחר הוגן (Fair Trade)

תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות הנובעות ממנה. שיפור תנאי העובדים נעשה באמצעות הגדרת התנאים הרצויים בהתאם לסוג התעשייה, ויישום מפוקח על ידי צד שלישי של התנאים שהוגדרו. תקן סחר הוגן קיים כיום במגוון הולך וגדל של תחומי ייצור, ביניהם בין היתר חקלאות וטקסטיל, ומפוקח על ידי גופי פיקוח שונים הנבדלים ביניהם במיקום גאוגרפי, בסוג התעשייה עליה הם מפקחים ובהגדרות תחומי הפיקוח.

שקיפות (Transparency)

מתבטאת בשיתוף מידע של חברות לגבי תהליכי הייצור של מוצריהן, כך שציבור הצרכנים יוכל לדעת מהיכן מגיעים המוצרים, באיזה אופן ועל ידי מי הם מיוצרים. בדרך כלל יצרנים אשר מקפידים על ייצור ידידותי לסביבה ולאנשים יהיו שקופים יותר עם הצרכנים, מכיוון שאין להם מה להסתיר וגם כמהלך מיתוגי ושיווקי, לכן רמת השקיפות היא מדד מצוין לרמת ההקפדה של חברות על הערכים החשובים לנו.

אופנה איטית (Slow Fashion)

אופנה המודעת למשאבים הדרושים על מנת לייצרה ופועלת בכדי לצמצם פגיעה באנשים ובסביבה, בתהליך הייצור ובמהלך השימוש במוצריה. מוצרי אופנה איטית יהיו איכותיים יותר על מנת שישמשו אותנו לאורך זמן רב. חברות הדוגלות באופנה איטית מייצרות פחות קולקציות בכל שנה ומחומרים יותר איכותיים וברי קיימא לרוב. חברות האופנה האיטית שמות דגש על שימוש בטכניקות מסורתיות, ללא תוספת כימיקלים ורעלים, ומתייחסות לחסכון במים ולטביעת פחמן. המונח "אופנה איטית" נטבע לראשונה בשנת 2007 על ידי קייט פלטשר מהמגזין "אקולוג'יסט", כשהשוותה את תנועת האופנה האיטית לתנועת המזון האיטי.

אפס פסולת (Zero Waste)

תנועה עולמית ודרך חיים הדוגלת בצמצום הפסולת שאנחנו מייצרים למינימום האפשרי או לגמרי, על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית שלנו. הפחתת הפסולת נעשית באמצעות צריכה מודעת של מוצרים מתאימים וללא אריזות מיותרות, שימוש חוזר בחומרי גלם ובמוצרים לאחר סיום השימוש, וכמובן ללא שימוש בפלסטיק ובמוצרים חד פעמיים.

גרינוושינג / התיירקקות (Greenwashing)

שימוש במונחים מעולם הקיימות אשר עושות חברות על מנת למתג עצמן כ"ירוקות", למרות שבפועל הן לא. בעקבות עליית המודעות הצרכנית והביקוש למוצרים אקולוגיים,  נוצר אינטרס אצל היצרנים להצטייר ככאלה על מנת להגיע לקהל המעוניין בכך. חלק מהיצרנים אכן נוקטים פעולות על מנת לשפר את המוצרים ותהליכי הייצור, אבל חלקם נוקטים בעיקר בפעולות שיווקיות המדגישות פעילות "ירוקה" מסוימת, אך מסתירות חוסר עשייה בתחומים מהותיים אחרים. הדרך הטובה ביותר להימנע מ"גרינוושינג" היא להסתמך על אישורים הניתנים על ידי גופי פיקוח חיצוניים כגון ארגוני הסחר ההוגן או תקנים אורגניים, כך אפשר לדעת שהמהלכים השיווקיים אכן מגובים במעשים אמיתיים בשטח. או לחפש אותם באינדקס האתרים המומלצים שלנו כאן באתר.

מיקרו פלסטיק (Microplastic)

חתיכות פלסטיק קטנות, בגודל שלא ניתן לראות בעין, הנוצרות כתוצאה מפירוק של פלסטיק למרכיביו הבסיסיים. מכיוון שפלסטיק הוא חומר חדש יחסית שלא היה קיים עד לפני כמאה שנה, קיים חוסר ביצורים שיכולים "לפרק" אותו כפי שקורה עם חומרים אורגניים (קומפוסט לדוגמא) ומתכלים. חתיכות הפלסטיק הזעירות המתפרקות ממוצרי הפלסטיק שאנחנו משתמשים בהם מזהמות את האדמה ואת הים, ומגיעות אלינו בחזרה במזון ובמי השתייה. הדרך הטובה ביותר להפחתת כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו מייצרים היא כמובן להפסיק להשתמש במוצרי פלסטיק בכלל, ובמוצרי פלסטיק חד פעמיים בפרט.

כלכלה מעגלית (Circular Economy)

שיטה הדוגלת בניצול מרבי של חומרי גלם ואנרגיה על מנת לצמצם בזבוז. השיטה מהווה אלטרנטיבה למודל הלינארי הנפוץ והבזבזני של צריכה, שימוש והשלכה לפח בסיום השימוש. עקרונות הכלכלה המעגלית דורשים מהיצרנים וגם מהצרכנים להיות מודעים לכל השלבים בחיי המוצר: חומרי הגלם, תהליך הייצור, שימוש ושימוש חוזר, ומה שקורה עם רכיבי המוצרים לאחר תום השימוש. התקן המוביל בתחום הכלכלה המעגלית נקרא "מעריסה לעריסה" – CRADLE TO CRADLE או בקיצור C2C.

ללא שימוש במינרלים מאזורי קונפליקט (Conflict Minerals)

חומרי גלם המשמשים בעיקר בתעשיות האלקטרוניקה (טלפונים סלולריים למשל), הרכב והתכשיטים (זהב ויהלומים), המופקים באזורים בהם קיים סכסוך צבאי פעיל. תהליך הכרייה שלהם נעשה לעיתים קרובות על ידי עובדים בכפייה ועל ידי ילדים, והם תורמים למימון פעילות צבאית באמצעות רכישת נשק מהרווחים המושגים ממכירתם.

סדנאות יזע (Sweatshops)

כינוי לסביבות עבודה פוגעניות כלפי העובדים בהן. התנאים הקשים בסדנאות היזע עלולים לכלול עבודה בתנאים פיזיים לא נוחים, בחום גבוה, למשך שעות ארוכות מדי וללא תשלום של שכר הוגן. בנוסף העובדים עלולים להיות חשופים לחומרים מסוכנים, להתעמרות בעבודה כולל עונשים וכמובן ללא זכויות סוציאליות בסיסיות. רוב סדנאות היזע הפעילות כיום נמצאות במדינות העולם השלישי, אבל עדיין קיימות גם במזרח ובמרכז אירופה. בכדי להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בסדנאות יזע יש לקנות רק מוצרים המפוקחים על ידי תקן סחר הוגן או העסקה הוגנת. כאן תוכלו למצוא דוגמאות מובילות לתקנים הרלוונטיים, ובאינדקס האתרים שלנו תוכלו להשתמש באפשרות סינון לפי ערכים על מנת להציג אך ורק מוצרי סחר הוגן.

סודיום לאוריל סולפט (SLS)

תרכובת כימית נפוצה ביותר בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה. החומר מקציף מאד, מפרק שומן ולכלוך קשה וגם יחסית זול ולכן משמש כמרכיב משמעותי (במינון גבוה) במגוון מוצרי היגיינה וטיפוח אישי, בין היתר בשמפו, סבון ובמשחת שיניים. הוא חדיר מאוד לעור, ובשימוש יומיומי מתמשך עלול לגרום לגירויים, רגישויות, קשקשת, יובש ועוד. מלבד SLS, חומרים נוספים מקבוצת הסולפיטים המשמשים בתעשייה וקיים חשש כבד לגבי האפקט הבריאותי שלהם הינם SLES ו-ALS. על מנת להימנע משימוש בחומרים אלה חפשו על תוויות המוצרים שאתם קונים את המילים "ללא SLS / SLES", או שתקדישו עוד כמה שניות למעבר על רשימת הרכיבים של המוצרים שאתם קונים. מוזמנים להציץ גם ברשימת היצרנים המומלצים שלנו בקטגוריית טיפוח אישי והיגיינה.

עבדות מודרנית (Modern Slavery)

התצורה הנוכחית של עבדות. אמנם הדעה הרווחת היא שהעבדות חלפה מן העולם אך היא עדיין קיימת בהיקפים נרחבים, בעיקר בעולם השלישי אבל לא רק. לפי הערכות עדכניות ישנם בעולם כיום כ-40 מיליון (!!!) עבדים, כרבע מתוכם ילדים וכ-70% נשים. העבדות ה"מודרנית" מופיעה במגוון צורות וכוללת בין היתר סחר באנשים, עבודה בכפייה, עבדות ילדים ועבדות הנובעת מחוב כספי. העבדים מעצם הגדרתם נמצאים תחת שליטה, איומים ולעתים גם אלימות, של אדם או גוף מסחרי בעל אינטרס לשעבד את אותם אנשים – לרוב פליטים ובני אוכלוסיות מוחלשות, לטובת רווח כלכלי. תופעת העבדות המודרנית נפוצה בעיקר בארצות דרום מזרח אסיה, אך קיימת גם באפריקה, במזרח התיכון ובעוד אזורים בעולם. מכיוון ששרשראות האספקה של מותגים רבים אינן שקופות לנו, כאשר אנחנו קונים מוצרים שלהם קיים חשש שאנחנו תומכים בכספי הקנייה שלנו במוסד העבדות ובעצם מממנים אותו. הדרכים להימנע מכך הן לקנות תוצרת מקומית או ממדינות בהן קיימים ונאכפים חוקי העסקה מתקדמים, או לקנות מוצרים בעלי תקן "סחר הוגן" המבטיח בין היתר העסקה הוגנת של עובדי הייצור.

ללא כימיקלים רעילים (Non-Toxic)

שימוש במוצרים המכילים כימיקלים רעילים עלול לגרום לגירויים, רגישויות ומחלות. פראבנים ו-SLS (סודיום לאוריל סולפט) לדוגמא, הם חומרים הנמצאים בשימוש תדיר בתעשיית הקוסמטיקה בשל יעילותם, אך ידועים גם ככאלה שעלולים לגרום לנו נזק. לרוב החומרים האלה קיימים תחליפים טבעיים וברי קיימא – כדאי תמיד לבדוק בפירוט חומרי הגלם של המוצר, וגם להכיר את היצרנים שנמנעים משימוש בחומרים כאלה.

עיצוב לשבר (Planned Obsolescence)

עיצוב לשבר מכונה לפעמים גם "תכנון להתיישנות" או התיישנות מכוונת (ובאנגלית: Designed to Break או Planned Obsolescenceׂ) והוא אחד המאפיינים של תרבות הייצור והצריכה המודרנית. המוצרים שאנחנו קונים מתוכננים ומיוצרים כך שלא יחזיקו מעמד לזמן רב ולכן נצטרך להחליף אותם בחדשים בתוך זמן קצר יחסית, מה שיגרום לנו לשלם עליהם באופן מצטבר יותר כסף וכפועל יוצא גם לזהם את הסביבה. 

פליטות פחמן (Carbon Emissions)

פליטות פחמן נקראות גם "טביעת רגל פחמנית", הן גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים כגון שימוש בחשמל ובכלי תחבורה, וכמובן גם מייצור תעשייתי ושינוע של מוצרים. טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן הדו חמצני וגז המתאן הנפלטות ומשפיעות על התחממות כדור הארץ, ומאפשרת להשוות את כמות הפליטות המיוחסות למוצרים ויצרנים ספציפיים. על מנת לצמצם את טביעת הפחמן שלנו כצרכנים, עלינו לבחור את היצרנים אשר פועלים לצמצום פליטות בתהליך הייצור באמצעות אימוץ שיטות עבודה אקולוגיות יותר (כגון שימוש באנרגיה מתחדשת למשל), להעדיף מוצרים המיוצרים בקירבה גאוגרפית אלינו על מנת לחסוך בשינוע מיותר וכמובן לצמצם ככל האפשר צריכה מיותרת.

פראבנים (Parabens)

קבוצה של חומרים כימיקלים סינטטיים הנמצאים בשימוש בין היתר בתעשיית הקוסמטיקה ונפוצים מאד בשמפו, קרמים, תכשירי גילוח ושיזוף, דאודורנטים, איפור, משחות שיניים ועוד. הפראבנים נחשבים כיעילים במניעת גידול חיידקים, פטריות ועובש במוצרים המכילים מים (כמעט כל מוצרי ההיגיינה והטיפוח שאנחנו משתמשים בהם) ולכן משמשים כחומרים משמרים לצורך הארכת חיי המדף של מוצרים, אך גם ידועים בגרימת רגישויות, גירויים ואלרגיות ב"זכות" היכולת שלהם להיספג במהירות וביעילות דרך העור. קיים ויכוח לגבי מידת ההשפעה השלילית של פראבנים על גופנו בשימוש תדיר ומתמשך, אך למעוניינים להפחית את השימוש בהם קיימות לא מעט אלטרנטיבות – חפשו את התווית "PARABEN FREE" או "ללא פראבנים" המופיעה על המוצרים. תמצאו לא מעט מוצרים כאלה בקטגורייה טיפוח אישי והיגיינה באינדקס ההמלצות שלנו.

מקומי - מיוצר בישראל (Local)

קנייה של מוצר מקומי עדיפה ברוב המקרים מבחינה סביבתית וחברתית מקנייה של מוצר מקביל מחו"ל: קנייה מקומית חוסכת שינוע מרחוק ובכך מפחיתה באופן משמעותי את טביעת הפחמן, מבטיחה שהעובדים המעורבים בתהליך הייצור זכו לתנאים הוגנים (לעומת עובדים במדינות בהם לא קיימת הקפדה על תנאי העסקה) וגם תומכת בכלכלה המקומית. לכן בסוגי מוצרים בהם קיימת אפשרות קנייה מקומית זו תהיה ההמלצה שלנו.

יד שנייה (Secondhand)

זה נכון שהבגד הכי אקולוגי כבר נמצא בארון שלכן.ם, אבל אם אתם מחפשים להתחדש – האפשרות השנייה הכי טובה עשויה להימצא בארון של מישהו.י אחר. קניית יד שנייה מסייעת לצמצום הייצור (אומרים שיש בעולם כיום מספיק בגדים ל-50 שנים קדימה, גם אם ייפסק לגמרי הייצור) ותורמת לכלכלה מעגלית, חסכונית ושפויה יותר ומזהמת הרבה פחות. בשנים האחרונות התווספו לרשימה המכובדת של חנויות היד השנייה בארץ עשרות חנויות המציעות למכירה בגדים, בגדי ילדים, צעצועים, ספרים ועוד, אנחנו ממליצים בחום לבדוק אותן לפני שקונים מוצר חדש.

עבודת יד (Handmade)

מוצרים המיוצרים בעבודת יד תואמים לרוב לערכי הצרכנות המודעת: איטיות, מקומיות, תמיכה בעסקים קטנים והעסקה הוגנת. במוצרים המאפשרים זאת נעדיף קנייה מיצרנים קטנים וארטיזנליים המייצרים את מוצריהם בעצמם, בניגוד לפסי ייצור של תאגידים גלובליים.

חומרים ממוחזרים (Recycled Materials)

חומרים ממוחזרים מיוצרים מפסולת או ממוצרים שהשימוש המקורי בהם הסתיים, והם משמשים כחומרי גלם למוצרים חדשים ובכך תורמים לכלכלה מעגלית וברת קיימא. דוגמאות נפוצות הן בגדים המיוצרים מפלסטיק ממוחזר או ספרים מנייר ממוחזר. שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מסייע בצמצום כמות הפסולת ובהפחתת השימוש במשאבים טבעיים.

חומרים מתכלים (Compostable Materials)

חומרים מתכלים מתפרקים תוך זמן קצר יחסית באופן טבעי (כלומר על ידי חיידקים או פטריות למשל) לחומרים טבעיים בסיסיים יותר המשתלבים במחזור הטבע. חלק מהחומרים המתכלים (אך לא כולם) הם אורגניים ולכן הם מתכלים בקומפוסט ואף הופכים לדשן אורגני. שימוש בחומרים מתכלים מפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם מהפיכת המוצרים בהם אנחנו משתמשים לפסולת לאחר סיום השימוש.

ללא התאכזרות לבעלי חיים (Cruelty-Free)

מוצרים המסומנים בתווית CRUELTY FREE הם כאלה אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים בינלאומיים המפקחים על הייצור ומעניקים לחברות ולמוצרים תקני "ללא התאכזרות" – LEAPING BUNNY, CRUELTY FREE INTERNATIONAL ו-PETA הם בין הגדולים והמוכרים שבהם.

אורגני (ORGANIC)

בהקשר של צרכנות מודעת, כשמציינים שמוצר מסוים הוא "אורגני" הכוונה היא שהוא בעל תקן (תעודת הסמכה) אורגני, כלומר שתהליך הייצור שלו מפוקח על ידי אחד מגופי הפיקוח האורגניים. התקנים המפוקחים משתנים לפי התעשיות השונות – טקסטיל / מזון וכו', אבל לכולם מטרה דומה: להפחית את השימוש בחומרים רעילים ובשיטות עבודה הפוגעות באנשים ובסביבה. כך לדוגמא בחקלאות האורגנית מוגבלים מאד החומרים המותרים לשימוש כדשן והדברה, ונאסר השימוש בהנדסה גנטית. קיימים יתרונות רבים לייצור על פי התקנים האורגניים, ביניהם חיסכון במים בתהליך הייצור, הפחתת זיהום קרקעות ומי תהום, חשיפה מופחתת לחומרים וכימיקלים רעילים ועוד. חשוב לשים לב: מכיוון שלמילה "אורגני" יש משמעויות נוספות – חומר חי למשל, לפעמים המילה "אורגני" תופיע בתיאור המוצר למרות שהוא לא באמת מיוצר על פי התקן האורגני. לכן, אם אנחנו מעוניינים לקנות מוצר עם תקן אורגני כדאי תמיד לחפש את הלוגו של חברת הפיקוח האורגנית.