קנייה מעסקים קטנים תומכת בדרך כלל בכלכלה מקומית ובעשייה "איטית" במקום בתאגידים גלובליים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן הכסף שלנו הולך ואיזה ערכים הוא מקדם.

תנועה עולמית שמטרתה לשפר את תנאי החיים בכלל והעבודה בפרט של עובדים מוחלשים מרחבי העולם, המהווה אלטרנטיבה לשיטת ה"סחר החופשי" על מנת לתקן חלק מהתחלואות הנובעות ממנה. שיפור תנאי העובדים נעשה באמצעות הגדרת התנאים הרצויים בהתאם לסוג התעשייה, ויישום מפוקח על ידי צד שלישי של התנאים שהוגדרו. תקן סחר הוגן קיים כיום במגוון הולך וגדל של תחומי ייצור, ביניהם בין היתר חקלאות וטקסטיל, ומפוקח על ידי גופי פיקוח שונים הנבדלים ביניהם במיקום גאוגרפי, בסוג התעשייה עליה הם מפקחים ובהגדרות תחומי הפיקוח.

מתבטאת בשיתוף מידע של חברות לגבי תהליכי הייצור של מוצריהן, כך שציבור הצרכנים יוכל לדעת מהיכן מגיעים המוצרים, באיזה אופן ועל ידי מי הם מיוצרים. בדרך כלל יצרנים אשר מקפידים על ייצור ידידותי לסביבה ולאנשים יהיו שקופים יותר עם הצרכנים, מכיוון שאין להם מה להסתיר וגם כמהלך מיתוגי ושיווקי, לכן רמת השקיפות היא מדד מצוין לרמת ההקפדה של חברות על הערכים החשובים לנו.

אופנה המודעת למשאבים הדרושים על מנת לייצרה ופועלת בכדי לצמצם פגיעה באנשים ובסביבה, בתהליך הייצור ובמהלך השימוש במוצריה. מוצרי אופנה איטית יהיו איכותיים יותר על מנת שישמשו אותנו לאורך זמן רב. חברות הדוגלות באופנה איטית מייצרות פחות קולקציות בכל שנה ומחומרים יותר איכותיים וברי קיימא לרוב. חברות האופנה האיטית שמות דגש על שימוש בטכניקות מסורתיות, ללא תוספת כימיקלים ורעלים, ומתייחסות לחסכון במים ולטביעת פחמן. המונח "אופנה איטית" נטבע לראשונה בשנת 2007 על ידי קייט פלטשר מהמגזין "אקולוג'יסט", כשהשוותה את תנועת האופנה האיטית לתנועת המזון האיטי.

תנועה עולמית ודרך חיים הדוגלת בצמצום הפסולת שאנחנו מייצרים למינימום האפשרי או לגמרי, על מנת להפחית את ההשפעה הסביבתית השלילית שלנו. הפחתת הפסולת נעשית באמצעות צריכה מודעת של מוצרים מתאימים וללא אריזות מיותרות, שימוש חוזר בחומרי גלם ובמוצרים לאחר סיום השימוש, וכמובן ללא שימוש בפלסטיק ובמוצרים חד פעמיים.

שימוש במונחים מעולם הקיימות אשר עושות חברות על מנת למתג עצמן כ"ירוקות", למרות שבפועל הן לא. בעקבות עליית המודעות הצרכנית והביקוש למוצרים אקולוגיים,  נוצר אינטרס אצל היצרנים להצטייר ככאלה על מנת להגיע לקהל המעוניין בכך. חלק מהיצרנים אכן נוקטים פעולות על מנת לשפר את המוצרים ותהליכי הייצור, אבל חלקם נוקטים בעיקר בפעולות שיווקיות המדגישות פעילות "ירוקה" מסוימת, אך מסתירות חוסר עשייה בתחומים מהותיים אחרים. הדרך הטובה ביותר להימנע מ"גרינוושינג" היא להסתמך על אישורים הניתנים על ידי גופי פיקוח חיצוניים כגון ארגוני הסחר ההוגן או תקנים אורגניים, כך אפשר לדעת שהמהלכים השיווקיים אכן מגובים במעשים אמיתיים בשטח. או לחפש אותם באינדקס האתרים המומלצים שלנו כאן באתר.

חתיכות פלסטיק קטנות, בגודל שלא ניתן לראות בעין, הנוצרות כתוצאה מפירוק של פלסטיק למרכיביו הבסיסיים. מכיוון שפלסטיק הוא חומר חדש יחסית שלא היה קיים עד לפני כמאה שנה, קיים חוסר ביצורים שיכולים "לפרק" אותו כפי שקורה עם חומרים אורגניים (קומפוסט לדוגמא) ומתכלים. חתיכות הפלסטיק הזעירות המתפרקות ממוצרי הפלסטיק שאנחנו משתמשים בהם מזהמות את האדמה ואת הים, ומגיעות אלינו בחזרה במזון ובמי השתייה. הדרך הטובה ביותר להפחתת כמויות המיקרופלסטיק שאנחנו מייצרים היא כמובן להפסיק להשתמש במוצרי פלסטיק בכלל, ובמוצרי פלסטיק חד פעמיים בפרט.

שיטה הדוגלת בניצול מרבי של חומרי גלם ואנרגיה על מנת לצמצם בזבוז. השיטה מהווה אלטרנטיבה למודל הלינארי הנפוץ והבזבזני של צריכה, שימוש והשלכה לפח בסיום השימוש. עקרונות הכלכלה המעגלית דורשים מהיצרנים וגם מהצרכנים להיות מודעים לכל השלבים בחיי המוצר: חומרי הגלם, תהליך הייצור, שימוש ושימוש חוזר, ומה שקורה עם רכיבי המוצרים לאחר תום השימוש. התקן המוביל בתחום הכלכלה המעגלית נקרא "מעריסה לעריסה" – CRADLE TO CRADLE או בקיצור C2C.

חומרי גלם המשמשים בעיקר בתעשיות האלקטרוניקה (טלפונים סלולריים למשל), הרכב והתכשיטים (זהב ויהלומים), המופקים באזורים בהם קיים סכסוך צבאי פעיל. תהליך הכרייה שלהם נעשה לעיתים קרובות על ידי עובדים בכפייה ועל ידי ילדים, והם תורמים למימון פעילות צבאית באמצעות רכישת נשק מהרווחים המושגים ממכירתם.

כינוי לסביבות עבודה פוגעניות כלפי העובדים בהן. התנאים הקשים בסדנאות היזע עלולים לכלול עבודה בתנאים פיזיים לא נוחים, בחום גבוה, למשך שעות ארוכות מדי וללא תשלום של שכר הוגן. בנוסף העובדים עלולים להיות חשופים לחומרים מסוכנים, להתעמרות בעבודה כולל עונשים וכמובן ללא זכויות סוציאליות בסיסיות. רוב סדנאות היזע הפעילות כיום נמצאות במדינות העולם השלישי, אבל עדיין קיימות גם במזרח ובמרכז אירופה. בכדי להימנע מרכישת מוצרים שיוצרו בסדנאות יזע יש לקנות רק מוצרים המפוקחים על ידי תקן סחר הוגן או העסקה הוגנת. כאן תוכלו למצוא דוגמאות מובילות לתקנים הרלוונטיים, ובאינדקס האתרים שלנו תוכלו להשתמש באפשרות סינון לפי ערכים על מנת להציג אך ורק מוצרי סחר הוגן.

תרכובת כימית נפוצה ביותר בשימוש בתעשיית הקוסמטיקה. החומר מקציף מאד, מפרק שומן ולכלוך קשה וגם יחסית זול ולכן משמש כמרכיב משמעותי (במינון גבוה) במגוון מוצרי היגיינה וטיפוח אישי, בין היתר בשמפו, סבון ובמשחת שיניים. הוא חדיר מאוד לעור, ובשימוש יומיומי מתמשך עלול לגרום לגירויים, רגישויות, קשקשת, יובש ועוד. מלבד SLS, חומרים נוספים מקבוצת הסולפיטים המשמשים בתעשייה וקיים חשש כבד לגבי האפקט הבריאותי שלהם הינם SLES ו-ALS. על מנת להימנע משימוש בחומרים אלה חפשו על תוויות המוצרים שאתם קונים את המילים "ללא SLS / SLES", או שתקדישו עוד כמה שניות למעבר על רשימת הרכיבים של המוצרים שאתם קונים. מוזמנים להציץ גם ברשימת היצרנים המומלצים שלנו בקטגוריית טיפוח אישי והיגיינה.

התצורה הנוכחית של עבדות. אמנם הדעה הרווחת היא שהעבדות חלפה מן העולם אך היא עדיין קיימת בהיקפים נרחבים, בעיקר בעולם השלישי אבל לא רק. לפי הערכות עדכניות ישנם בעולם כיום כ-40 מיליון (!!!) עבדים, כרבע מתוכם ילדים וכ-70% נשים. העבדות ה"מודרנית" מופיעה במגוון צורות וכוללת בין היתר סחר באנשים, עבודה בכפייה, עבדות ילדים ועבדות הנובעת מחוב כספי. העבדים מעצם הגדרתם נמצאים תחת שליטה, איומים ולעתים גם אלימות, של אדם או גוף מסחרי בעל אינטרס לשעבד את אותם אנשים – לרוב פליטים ובני אוכלוסיות מוחלשות, לטובת רווח כלכלי. תופעת העבדות המודרנית נפוצה בעיקר בארצות דרום מזרח אסיה, אך קיימת גם באפריקה, במזרח התיכון ובעוד אזורים בעולם. מכיוון ששרשראות האספקה של מותגים רבים אינן שקופות לנו, כאשר אנחנו קונים מוצרים שלהם קיים חשש שאנחנו תומכים בכספי הקנייה שלנו במוסד העבדות ובעצם מממנים אותו. הדרכים להימנע מכך הן לקנות תוצרת מקומית או ממדינות בהן קיימים ונאכפים חוקי העסקה מתקדמים, או לקנות מוצרים בעלי תקן "סחר הוגן" המבטיח בין היתר העסקה הוגנת של עובדי הייצור.

שימוש במוצרים המכילים כימיקלים רעילים עלול לגרום לגירויים, רגישויות ומחלות. פראבנים ו-SLS (סודיום לאוריל סולפט) לדוגמא, הם חומרים הנמצאים בשימוש תדיר בתעשיית הקוסמטיקה בשל יעילותם, אך ידועים גם ככאלה שעלולים לגרום לנו נזק. לרוב החומרים האלה קיימים תחליפים טבעיים וברי קיימא – כדאי תמיד לבדוק בפירוט חומרי הגלם של המוצר, וגם להכיר את היצרנים שנמנעים משימוש בחומרים כאלה.

עיצוב לשבר מכונה לפעמים גם "תכנון להתיישנות" או התיישנות מכוונת (ובאנגלית: Designed to Break או Planned Obsolescenceׂ) והוא אחד המאפיינים של תרבות הייצור והצריכה המודרנית. המוצרים שאנחנו קונים מתוכננים ומיוצרים כך שלא יחזיקו מעמד לזמן רב ולכן נצטרך להחליף אותם בחדשים בתוך זמן קצר יחסית, מה שיגרום לנו לשלם עליהם באופן מצטבר יותר כסף וכפועל יוצא גם לזהם את הסביבה. 

פליטות פחמן נקראות גם "טביעת רגל פחמנית", הן גזי חממה הנפלטים לאטמוספירה כתוצאה מפעולות שאנחנו עושים כגון שימוש בחשמל ובכלי תחבורה, וכמובן גם מייצור תעשייתי ושינוע של מוצרים. טביעת הרגל הפחמנית נמדדת ביחידות של כמות הפחמן הדו חמצני וגז המתאן הנפלטות ומשפיעות על התחממות כדור הארץ, ומאפשרת להשוות את כמות הפליטות המיוחסות למוצרים ויצרנים ספציפיים. על מנת לצמצם את טביעת הפחמן שלנו כצרכנים, עלינו לבחור את היצרנים אשר פועלים לצמצום פליטות בתהליך הייצור באמצעות אימוץ שיטות עבודה אקולוגיות יותר (כגון שימוש באנרגיה מתחדשת למשל), להעדיף מוצרים המיוצרים בקירבה גאוגרפית אלינו על מנת לחסוך בשינוע מיותר וכמובן לצמצם ככל האפשר צריכה מיותרת.

קבוצה של חומרים כימיקלים סינטטיים הנמצאים בשימוש בין היתר בתעשיית הקוסמטיקה ונפוצים מאד בשמפו, קרמים, תכשירי גילוח ושיזוף, דאודורנטים, איפור, משחות שיניים ועוד. הפראבנים נחשבים כיעילים במניעת גידול חיידקים, פטריות ועובש במוצרים המכילים מים (כמעט כל מוצרי ההיגיינה והטיפוח שאנחנו משתמשים בהם) ולכן משמשים כחומרים משמרים לצורך הארכת חיי המדף של מוצרים, אך גם ידועים בגרימת רגישויות, גירויים ואלרגיות ב"זכות" היכולת שלהם להיספג במהירות וביעילות דרך העור. קיים ויכוח לגבי מידת ההשפעה השלילית של פראבנים על גופנו בשימוש תדיר ומתמשך, אך למעוניינים להפחית את השימוש בהם קיימות לא מעט אלטרנטיבות – חפשו את התווית "PARABEN FREE" או "ללא פראבנים" המופיעה על המוצרים. תמצאו לא מעט מוצרים כאלה בקטגורייה טיפוח אישי והיגיינה באינדקס ההמלצות שלנו.

קנייה של מוצר מקומי עדיפה ברוב המקרים מבחינה סביבתית וחברתית מקנייה של מוצר מקביל מחו"ל: קנייה מקומית חוסכת שינוע מרחוק ובכך מפחיתה באופן משמעותי את טביעת הפחמן, מבטיחה שהעובדים המעורבים בתהליך הייצור זכו לתנאים הוגנים (לעומת עובדים במדינות בהם לא קיימת הקפדה על תנאי העסקה) וגם תומכת בכלכלה המקומית. לכן בסוגי מוצרים בהם קיימת אפשרות קנייה מקומית זו תהיה ההמלצה שלנו.

זה נכון שהבגד הכי אקולוגי כבר נמצא בארון שלכן.ם, אבל אם אתם מחפשים להתחדש – האפשרות השנייה הכי טובה עשויה להימצא בארון של מישהו.י אחר. קניית יד שנייה מסייעת לצמצום הייצור (אומרים שיש בעולם כיום מספיק בגדים ל-50 שנים קדימה, גם אם ייפסק לגמרי הייצור) ותורמת לכלכלה מעגלית, חסכונית ושפויה יותר ומזהמת הרבה פחות. בשנים האחרונות התווספו לרשימה המכובדת של חנויות היד השנייה בארץ עשרות חנויות המציעות למכירה בגדים, בגדי ילדים, צעצועים, ספרים ועוד, אנחנו ממליצים בחום לבדוק אותן לפני שקונים מוצר חדש.

מוצרים המיוצרים בעבודת יד תואמים לרוב לערכי הצרכנות המודעת: איטיות, מקומיות, תמיכה בעסקים קטנים והעסקה הוגנת. במוצרים המאפשרים זאת נעדיף קנייה מיצרנים קטנים וארטיזנליים המייצרים את מוצריהם בעצמם, בניגוד לפסי ייצור של תאגידים גלובליים.

חומרים ממוחזרים מיוצרים מפסולת או ממוצרים שהשימוש המקורי בהם הסתיים, והם משמשים כחומרי גלם למוצרים חדשים ובכך תורמים לכלכלה מעגלית וברת קיימא. דוגמאות נפוצות הן בגדים המיוצרים מפלסטיק ממוחזר או ספרים מנייר ממוחזר. שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מסייע בצמצום כמות הפסולת ובהפחתת השימוש במשאבים טבעיים.

חומרים מתכלים מתפרקים תוך זמן קצר יחסית באופן טבעי (כלומר על ידי חיידקים או פטריות למשל) לחומרים טבעיים בסיסיים יותר המשתלבים במחזור הטבע. חלק מהחומרים המתכלים (אך לא כולם) הם אורגניים ולכן הם מתכלים בקומפוסט ואף הופכים לדשן אורגני. שימוש בחומרים מתכלים מפחית את הזיהום הסביבתי הנגרם מהפיכת המוצרים בהם אנחנו משתמשים לפסולת לאחר סיום השימוש.

מוצרים המסומנים בתווית CRUELTY FREE הם כאלה אשר תהליכי הייצור שלהם וחומרי הגלם מהם הם עשויים לא כוללים פגיעה, הרג או ניסויים בבעלי חיים. קיימים מספר ארגונים בינלאומיים המפקחים על הייצור ומעניקים לחברות ולמוצרים תקני "ללא התאכזרות" – LEAPING BUNNY, CRUELTY FREE INTERNATIONAL ו-PETA הם בין הגדולים והמוכרים שבהם.

בהקשר של צרכנות מודעת, כשמציינים שמוצר מסוים הוא "אורגני" הכוונה היא שהוא בעל תקן (תעודת הסמכה) אורגני, כלומר שתהליך הייצור שלו מפוקח על ידי אחד מגופי הפיקוח האורגניים. התקנים המפוקחים משתנים לפי התעשיות השונות – טקסטיל / מזון וכו', אבל לכולם מטרה דומה: להפחית את השימוש בחומרים רעילים ובשיטות עבודה הפוגעות באנשים ובסביבה. כך לדוגמא בחקלאות האורגנית מוגבלים מאד החומרים המותרים לשימוש כדשן והדברה, ונאסר השימוש בהנדסה גנטית. קיימים יתרונות רבים לייצור על פי התקנים האורגניים, ביניהם חיסכון במים בתהליך הייצור, הפחתת זיהום קרקעות ומי תהום, חשיפה מופחתת לחומרים וכימיקלים רעילים ועוד. חשוב לשים לב: מכיוון שלמילה "אורגני" יש משמעויות נוספות – חומר חי למשל, לפעמים המילה "אורגני" תופיע בתיאור המוצר למרות שהוא לא באמת מיוצר על פי התקן האורגני. לכן, אם אנחנו מעוניינים לקנות מוצר עם תקן אורגני כדאי תמיד לחפש את הלוגו של חברת הפיקוח האורגנית.